טיול שנתי לספארי

אתמול לא הספקתי לספר לך איזה חוויות אדירות היו לנו כי חזרתי מאוד מאוחר. אבל היום אני לא הולכת לגן אז יש לי זמן לכתוב לך על הכל.
אתמול היה לנו "טיול שנתי". זה היה היום האחרון של הגן לפני החופש הגדול. כשהגענו לגן היו שם הרבה הורים של ילדים. הם נשארו איתם ולא הלכו כמו בכל יום. גם אמא שלי הצטרפה ולא הלכה. אחרי כמה זמן הגיע אוטובוס. עלינו עליו, זה היה אוטובוס יפה, עם מזגן, והרבה כיסאות, לא כמו האוטובוס של ההסעה של אחי.
נסענו נסיעה ארוכה מאוד. הגננות סיפרו לנו שאנחנו נוסעים לספארי ונראה שם הרבה חיות. אני מכירה גמלים, עיזים, חמורים. אני מכירה בירוחם כלבים וחתולים. אבל אף פעם לא ראיתי חיות אחרות.
כשהגענו לספארי היו שם נדנדות ומשחקים, התנדנדנו ואכלנו והיה מאוד כיף, ואז הגננות קראו לנו לבוא לראות את החיות. התחלנו לטייל ופתאום ראיתי חיה קופצת על העצים. ממש לא האמנתי. הגננות הסבירו לנו שזה קוף, גם הן מאוד מאוד התלהבו, נראה ליש הן בעצמן לא ראו חיות כאלו אף פעם. המשכנו לטייל וראינו עוד הרבה חיות גדולות וקטנות. פיל עם חדק ארוך, ג'ירפה מאוד מאוד גבוהה, פינגווינים שכל הזמן קפצו למים והצחיקו אותנו. אחרי הטיול ברגל נכנסנו לאוטובוס והייתי עצובה שהטיול נגמר ואבל אז הגננות אמרו שאנחנו הולכים לראות עוד חיות. נסענו עם האוטובוס וראינו חיות שלא נמצאות בכלל בכלוב אלא מסתובבות חופשי כמו בכפר שלנו, אלו היו חיות יפות ומיוחדות. בסוף נכנסנו לשער מיוחד, ופתאום ראיתי אריה. אמא כבר סיפרה לי פעם על אריות, ראינו שם אריות אמיתיים, שוכבים ומסתובבים, זה היה מפחיד מאוד. וואוו.
בסוף הטיול אכלנו ארטיקים ונסענו את כל הדרך חזרה לכפר שלנו. היה טיול מקסים, חבל שעכשיו לא הולכים יותר לגן עד שנה הבאה, אני כבר מאוד מחכה ללמוד עוד שנה בגן שלנו.
אני אפילו מצרפת תמונות מהטיול:
אימאן.

מים

יומני היקר,
היום לפני האוכל עמדנו בשורה לשטוף ידיים כמו תמיד. כל יום אחרי המפגש אנחנו עומדים בשורה ארוכה, אחד אחרי השני בפתח של האוהל, והגננות שופכות לנו מים מהג'ריקן על הידיים ואנחנו משפשפים את הידיים חזק חזק כדי שידיים שלנו יהיו נקיות לפני האוכל. הגננות מקפידות מאוד שהידיים יהיו נקיות כדי שלא יהיו לנו מחלות.
קצת לפני שהגיע תורי, כמעט נגמרו לנו המים, והייתי צכיה לשפשף את הידיים עם חברה שלי ווסאל. בקושי הספיקו המים לילדים האחרונים. הגננות דאגו מאוד כי אפילו לא נשארו לנו מים לשתות. ראיתי שהן דיברו בטלפון ואחרי כמה זמן הגיע איש אחד מירוחם עם האוטו שלו (אני כבר יודעת שהוא לא דוקטור) והביא לנו כמה בקבוקים של מים, ככה שבסוף היה לנו מים לשתות.
אימאן.

עקרבים שוטים

יומני היקר,
היום אמא לא הרשתה לי ללכת לגן. היא הסבירה לי ששמעה שמצאו עקרב ליד הגן וזה מסוכן מאוד. אני יודעת שעקבים מסוכנים כי אמא מזהירה אותי כל הזמן ומשגיחה עלי שלא ארים אבנים אבל בגן אין שירותים ואנחנו צריכים ללכת לשיחים להתפנות. כשאנחנו הולכים הגננות לא יכולות כל הזמן להשגיח עלינו מספיק טוב, ועכשיו, כשמתחיל להיות יותר חם, יש עקרבים בכל מקום. הבטחתי לאמא שאני יוסעת להיזהר, ואפילו אמרתי לה שאני לא אלך לעשות פיפי כל היום, אבל היא לא הרשתה לי ללכת לגן. אולי זאת הסיבה שבזמן האחרון באים מעט ילדים לגן, אולי גם ההורים שלהם מפחדים מהעקרבים.
אימאן

גן לומד

ימוני היקר,
איזה כיף, היום הגננות אמרו לי הרבה מילים טובות. כל יום אחרי המשחקים אנחנו יושבים למפגש שקוראים לו גם "תרכיז". כל ילדים ביחד סופרים את כל המספרים, שרים שיר על עונות השנה ועל ימי השבוע ובסוף אנחנו מתפללים. כל הילדים כבר ידעו את כל המספרים ורק אני התבלבלתי כל פעם. הגננת כל יום הייתה מבקשת ממני להגיד, וכל יום התבלבלתי.
היום, בפעם הראשונה הצלחתי לזכור את כל המספרים בלי להתבלבל. הגננות כל כך שמחו וכל הילדים מחאו לי כפיים. רק סלימן בכלל לא הקשיב להם, הוא כל הזמן מציק לי ובגלל זה הוא לא מחה לי כפיים. הגננות אמרו לי שעכשיו כשאני יודעת את כל המספרים יהיה לי קל יותר ללמוד בכיתה א'. אני ממש שמחתי, ממש הרגשתי גדולה.
אימאן,

הספר ואני

יומני היקר,
היום בגן שוב שיחקנו במשחקים, אבל אחרי ששרנו שירים ואכלנו, הגננת הראתה לנו משהו חדש שלא ראינו אף פעם. היא אמרה שקוראים לזה ספר. אתה לא מאמין, בתוך הספר יש כל מיני סימנים קטנים, כמו שיש לאחי בשיעורי בית שלו, ויש גם המון ציורים צבעוניים, והגננת הקריאה לנו את הסימנים, היא אמרה שאלו מילים, וכשנהייה בבית ספר נלמד גם אנחנו לקרוא אותם. היה שם סיפור על בלונים שהתפוצצו, הייתה שם ילדה שקראו לה ליילה, כמו אחותי, שהיה לה בלון סגול שהתפוצץ. זה היה כל כך עצוב. אני ממש לא האמנתי שאפשר לקרוא אגדות וסיפורים כל כך יפים רק מתוך האותיות והציורים. הלוואי שיספרו לנו כל יום עוד סיפור.
אימאן.

הנה באים ימים של גשם

יומני היקר,
היום לא הלכתי לגן וזה היה מאוד עצוב. בעצם הלכתי אבל לא יכולנו להישאר בגן. אני אספר לך למה. בלילה ירד הרבה גשם. אף אחד לא היה בגן ולא היה מי שיתקן את הסביבה של האוהל וכל האוהל נרטב. אפילו הבובה היפה שאני כל כך אוהבת לשחק איתה התמלאה בבוץ. הגננות אמרו לאבא, שהביא אותי, שהיום לא נוכל להישאר ולשחק בגן.
הייתי עצובה מאוד שהיום לא נוכל לשמוע סיפור, ולשחק עם הבובה וחזרתי הבייתה. בבית אין לי משחקים יפים כמו בגן ועזרתי לאמא. הלוואי והיה לנו גן כמו הבית שלנו, בית חזק שלא נכנסים אליו מים ונוכל לשחק בגן גם כשיורד גשם. אמא סיפרה לי שיש ילדים שלומדים בגן כזה. איזה כיף להם.
אימאן

הדוקטור בא לגן

יומני היקר,

היום קרה לנו משהו שהיה קצת מפחיד בהתחלה, אבל בסוף לא. אחרי ששיחקנו קצת הגיע פתאום הדוקטור. איך ידעתי שזו הדוקטור? כי היא לא מהכפר שלנו והיא לא מדברת בשפה שלנו, כמו הדוקטור שהולכים אליה בירוחם כשאני חולה. חשבתי שהדוקטור הולכת לבדוק אותי ושקרה משהו, אבל היא רק דיברה עם הגננות, ואחר כך היא גם שיחקה איתנו, היא לימדה אותנו כל מיני משחקים חדשים. אחר כך הגיע עוד דוקטור והביא לנו משחקים. הגננת הסבירה לי שזה לא דוקטור אלא אנשים שגרים בירוחם, והם עוזרים לנו בגן. זה היה ממש מפתיע שיש בירוחם גם אנשים שהם לא דוקטור, והם אפילו משחקים איתנו ומביאים לנו כל מיני דברים, אולי כדאי שכל הילדים יכירו אותם וידעו שבירוחם יש הרבה סוגים של אנשים.

אימאן.