אבני דרך לקראת גן רשמי ברכמה

21 פברואר 2008 – פתיחת הגן הארעי באוהל.

30 יוני 2008 – טיול שנתי לספארי.

אוגוסט-ספטמבר 2008 – בניית מבנה יציב לגן.

9 ספטמבר 2008 – הפגנה של תושבי רכמה למחאה על אי הקמת גן לילדים ע"י המדינה.

ראשית פברואר 2009 – הגעת צווי הריסה למבנה הגן.

24 מאי 2009 – הריסת הגן ע"י המדינה.

1 ספטמבר 2009 – הפנינג משותף לילדי רכמה וירוחם להזדהות עם אי-פתיחת שנת לימודים בגן ההרוס.

 13 דצמבר 2009- הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט מחוזי להקמת גן

16 מאי 2010 - פרסום פסק הדין ההצהרתי הקורא למדינה להקים גן לילדי רכמה עד תחילת שנת הלימודים

גן הילדים ברכמה: על מה אנחנו נאבקים?

נקודת המוצא שלנו היא שכל אזרח במדינת ישראל זכאי לחינוך נגיש. מתוך הבנה כי החינוך הוא אבן הפינה להווה ולעתיד של כל חברה, החלטנו לפעול לקידום זכותם של ילדי רכמה לחינוך, ללא תלות בשאלת הקרקעות ועתיד התיישבות הקבע של אנשי רכמה.

מסגרות החינוך המוצעות לתושבי רכמה על ידי המדינה מרוחקות (15-25 ק"מ לכל כיוון) ולכן ילדים רבים נשארים בבית ונמצאים ללא מסגרת חינוכית כלשהי וזכותם לחינוך אינה ממומשת. בגילאי הגן נוצר פרדוקס מכיוון שמשרד החינוך אינו מתיר הסעת ילדים מתחת לגיל 5 לגן המרוחק, אך אין בנמצא גן שניתן להגיע אליו ללא הסעה ולכן ילדי הכפר אינם יכולים ללמוד בגן. כתוצאה מכך ילדי רכמה מגיעים לבית-הספר בלי המוכנות הנדרשת ללמידה יעילה. כל שנה שעוברת בה ילדי רכמה לא הולכים לגן היא נזק בלתי הפיך המקרין על יכולת ההשתלבות של ילדים אלה בבית הספר ובהמשך בחברה הישראלית. לפיכך בחרנו להתמקד בסיוע לתושבי רכמה בהקמת גן ילדים.

אנו רואים את תפקידנו כשכנים לחזק ולעודד את תושבי רכמה בתהליך ארוך וחשוב זה. בעבר תמכנו בפעילות היומיומית של הגן הארעי אשר הוקם ע"י אנשי הכפר בעידודנו, אך לאחר הריסת מבנה הגן על ידי הרשויות נפסקה פעילותו.
עוד פרטים על הגן הארעי ופעילותו, בליוי תמונות מחיי הגן, ניתן למצוא בתיאורי היומן של ילדת הכפר אימאן ("היומן שו אימאן") המצורפים.
בימים אלו אנו פועלים באמצעים מנהליים ומשפטיים על מנת שהרשויות יקחו אחריות ויפעלו להקמת גן מוסדר לילדי רכמה עד תחילת שנת הלימודים הקרובה.
בפסק דין בעתירה המנהלתית אשר הגשנו יחד עם תושבי הכפר קבע השופט ברוך אזולאי מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ב 16 למאי השנה, כי על משרד החינוך והמועצה המקומית ירוחם לפעול בהקדם להקמת גן ילדים נגיש בכפר הבדואי הבלתי מוכר רכמה, עוד לפני תחילת שנת הלימודים הקרובה. (+ קישור +) לאור פסק הצהרתי זה אנו קוראים לגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר לא לעכב עוד את פתיחת הגן ולעשות כל שנדרש ע"מ שאכן יוקם גן רישמי בראשית ספטמבר 2010.

פסק הדין בעתירה להקמת גן לילדי רכמה

.

זה לא כ"כ נעים לראות גן הרוס

יומני,
היום היה היום הכי עצוב בחיים שלי. היום באנו בבוקר לגן עם אבא, אבל כשהתקרבנו ראינו כבר שמשהו לא בסדר. הרבה אנשים כבר עמדו שם, וגם האנשים מירוחם עמדו איתנו. אני ממש לא יכולה לספר את זה בלי לבכות אבל ראיתי שפשוט הרסו לנו את הגן, ממש, כל הגן היה שבור וראו רק את הברזלים ואת הקירות השבורים של הגן. אני פשוט לא מאמינה עד עכשיו.

אפילו ראיתי את הבובה האהובה שלי בין השברים, אפילו לא נתנו לנו להוציא אותה כי אמרו שזה מסוכן. איך אפשר להרוס לנו ככה את הגן? מי זה האנשים הרעים האלו שהורסים גן של ילדים? איפה נשחק עכשיו? איפה יהיה לנו גן חדש? אבא הסביר לי שהשופט לא הסכים שישאירו לנו את הגן ולכן באו בבוקר עם טרקטור גדול והרסו לנו את המבנה של הגן. עכשיו אין לנו גן ואני אצטרך להישאר כל יום בבית. בלי המשחקים שאני אוהבת, בלי הספרים, השירים המקסימים, הגננות שאני כל כך אוהבת. אני באמת לא מבינה, מה איכפת להם שיהיה לנו גן? מה לכל הילדים מגיע גן ורק לנו לא מגיע? למה????????????

אימאן.

גשם גשם בא

יומני היקר,
היום היה יום כל כך כיפי בגן. בבוקר היו הרבה עננים בשמיים, וכשהיינו בגן התחיל לרדת גשם, ועל הגג של הגן זה היה נשמע עכל כך יפה. הגננות לימדו אותנו שיר על גשם, וגם למדנו כל מיני תנועות עם הידיים לשיר הגשם. אחר כך כשעשינו ציורים הצלחתי לכתוב את השם שלי, כבר הרבה זמן הגננות מנסות ללמד אותי אבל כל פעם קשה לי, הגננות כל כך שמחו וחיבקו אותי, אני מקווה שגם מחר אני אצליח כדי שהן ישמחו עוד ויגידו שאני ילדה חכמה.
בדרך חזרה לקח לנו הרבה זמן להגיע הביתה כי גם היינו צריכים לקחת את מרואה וחאמד הביתה, כי כל יום הם הולכים ברגל אבל בגלל הבוץ הם לא יכלו לחזור לבד ואבא שלהם כל הזמן בעבודה בשעה שגומרים את הגן. אחר כך עשינו סיבוב גדול כי היו שלוליות מאוד גדולות בדרך, אפילו בשביל האוטו של אבא שלי. אבל לא נורא, אבא אמר שהגם משקה את מה שזרעו כדי שיהיה לעיזים אוכל בקיץ. אני מקווה שימשיך לרדת גשם עוד כמה ימים, אני אוהבת לשמוע אותו דופק על הגג בבית ובגן.
אימאן.

הכתובת שעל הקיר

היום כשבאנו לגן היו שם כבר הרבה גברים מהכפר. הם עמדו להסתכל על משהו שתלוי מחוץ לגן. כשהתקרבנו גם אני ראיתי את הפתק הזה.
זה הפתק של פעם באים אנשים ותולים אותו על הבית שלנו או על הבית של משפחות אחרות בכפר שלנו. אני כבר יודעת שכתוב בו שעוד מעט יהרסו את הבית. אבל כבר כמה פעמים תלו לנו ובסוף לא הרסו, כי אנחנו גרים שם אז אי אפשר להרוס בית שמישהו באמת גר בו, נכון?

אז כולם הסתכלו על הפתק, ודיברו מה יעשו אם יהרסו לנו את הגן? והיו שם גם האנשים מירוחם שבאים כל פעם לבקר אותנו בגן, והם דיברו בעברית אז לא הבנתי מה. בערב אבא הסביר לי שבאמת רוצים להרוס לנו את הגן כי לא קיבלנו אישורים לגן (עוד פעם אישורים, אני לא מבינה מה זה הדבר הכל כך חשוב הזה) אבל בגלל שלא גרים בו יכול להיות שבאמת יהרסו אותו. בנתיים אבא סיפר לי שהם עם החברים מירוחם הולכים לשופט- שזה איש חשוב מאוד שמחליט מה יעשו, והם יבקשו ממנו להגיד לכולם לא להרוס לנו את הגן כי אחרת לא יהיה לנו גן.

אני ממש מקווה שהם יצליחו, אחרת מה יהיה ???????????

אימאן.

שנה חדשה - גן חדש

יומן יקר,

וואוו, כמה דברים קרו לי היום, אני ממש לא ידועת במה להתחיל לספר. טוב, אז היום היה היום הראשון בגן החדש. באו הרבה ילדים, וראינו שבאמת העבירו את כל המשחקים מהגן הישן לגן החדש. ההורים נשארו בחוץ ודיברו ונדמה לי שגם הם התרגשו שפותחים את הגן במבנה אמיתי ולא באוהל. היו שם הרבה ילדים חדשים ושלא היו בשנה שעברה, וגם שתי חברות לשי, רייה ולטיפה לא היו בגן. אמא הסבירה לי שהן כבר בכיתה א' ונוסעות לבית הספר ולכן הן לא יבואו יותר לגן. אני שמחה לפחות שהן הספיקו ללמוד בגן בשנה שעברה את כל האותיות והמספרים לפני שהן התחילו ללמוד בכיתה א'. שיחקנו ושרנו, התפללונו ואפילו הספקתי להראות לגננות שאני באמת זוכרת את כל המספרים ולא שכחתי כלום. בגן החדש יש אפילו שירותים. בנו ליד הגן מבנה קטן, כמו ליד הבית שלנו, שבו אנחנו יכולים להתפנות ולא צריך ללכת לשיחים ולפחד מעקרבים. בצהריים התחילו להגיע הרבה אנשים, חלק מהכפר שלנו וחלק אנשים שאני לא מכירה והם דיברו בעברית, אני חושבת שהם גרים בירוחם. הם דיברו, ואז הגיעו אנשים עם מצלמות, ואמרו לנו שזה בשביל הטלוויזיה, ויעשו עלינו כתבה לטלוויזיה. הם אמרו כל מיני דברים שגם לילדים של רכמה מגיע גן, ולכל הילדים צריך לתת הזדמנות לחינוך. אני בכלל לא מבינה מה הם רוצים, יש לנו גן נהדר, גננות מקסימות, בעיקר עכשיו שיש לנו בית חזק וטוב לגן. בערב אמא סיפרה לי שעשו את הכתבה לטלוויזיה בגלל שבכלל לא בטוח שהגן שלנו ימשיך, שרוצים לסגור אותו כי אין מי שישלם לגננות וגם צריך כל מיני אישורים (אני לא מבינה מה זה אבל זה בטח משהו מאוד חשוב). אם הגן ייסגר אני אהייה כל כך עצובה. טוב, סיפרתי הרבה להיום, אני באמת מקווה שהשנה תמשיך טוב כמו היום הראשון.

אימאן.